שכונות מזרח ירושלים מתאפיינות במחסור בשירותים ציבוריים, בהם איסוף אשפה לא סדיר, פנסי רחוב שבורים, מדרכות מוזנחות או חסרות, ושלל מפגעים סביבתיים כגון מכרסמים, אתרי השלכה בלתי חוקיים ונזקי כבישים. מצב זה, על אף שהשתפר משמעותית בשנים האחרונות, הוא תוצאה של עשרות שנות הזנחה מצד השלטון המקומי והארצי. האוכלוסייה המקומית, המונה כ־40% מתושבי העיר, חשה מקופחת וסובלת מרמות גבוהות של לחץ רגשי וכלכלי.